שערי חולדה הם שני שערי כניסה בכותל הדרומי של הר הבית. השער המערבי כפול והמזרחי משולש. השערים היו במפלס נמוך מרובו של הר הבית, ועל כן רוב החוקרים סבורים שהשערים מובילים במחילה אל תוך שטח ההר ומשם היה צורך לעלות במדרגות אל הרחבה.

השערים התקיימו בתקופת בית המקדש השני, ייתכן שעוד לפני מקדש הורדוס. השערים מתועדים במשנה במסכת מידות, המספרת על חמשת שערי הר הבית:

"חמישה שערים היו להר הבית: שני שערי חולדה מן הדרום - משמשין כניסה ויציאה, קיפונוס מן המערב - משמש כניסה ויציאה, טדי מן הצפון - לא היה משמש כלום, שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה".

– מידות א, ג

ההשערה המקובלת במחקר היא שהמשנה במידות מדברת על שטח הר הבית החשמונאי ולא על ההרחבה של הורדוס.‏‏ יוצא שהשערים הנמצאים בכותל הדרומי היום אינם זהים עם שערי חולדה של המשנה וממילא אין סיבה לקרוא להם בשם זה.

במדרש שיר השירים רבה (וילנא, פרשה ב), יחד עם האמירה שהכותל המערבי של בית המקדש אינו חרב לעולם, נאמר זאת גם על "שער הכהן" ושער חולדה.

הסיבה לשמם של השערים לא פורש, והועלו השערות שונות בעניין.

היו ששיערו שיש קשר בינם לבין חולדה הנביאה, כפי שכתב רש"י בפירושו למלכים ב' כב, יד. לדבריהם, זהו "המשנה" שבו ישבה - בין שני השערים.

השערה נוספת הייתה ששמם ניתן להם על שם שציבור רב עבר דרכם, מלשון "האזינו כל יושבי חלד".

הרא"ש פירש ששמם ניתן להם על שם החולדה, שדרה בעיקרי הבתים, וגם כאן החלק הדרומי היה עיקר הר הבית, כנאמר במשנה ש"רובו מן הדרום".

היו שפירשו ששמם נגזר אכן מחולדה הדרה בעיקרי הבתים, אך זאת משום שהיו (לדבריהם) שערים תת-קרקעיים, והנכנסים הגיעו להר במחילות, כדרכן של חולדות.

היום השרידים היחידים שנשארו מהשערים הם חצי מהמשקוף של אחד השערים המערביים, ומיקומם של השערים המזרחיים (אף שניתן לראות רישום של שלושה שערים חסומים בקיר, רק שתיים מתוך האבנים הן מקוריות)

ויקיפדיה - שערי_חולדה