רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, המכונה "רבנו הקדוש", או פשוט "רבי", שימש כנשיא יהודה במחצית השנייה של המאה השנייה ובראשית המאה השלישית, וזכה להערצת בני דורו והדורות שלאחריו. במקומות שונים מסופר שידע מכאובים רבים, ושעברו עליו שלוש עשרה שנים קשות, שבהן התייסר מכאבי שיניים טורדניים. מדוע נגזרו עליו ייסורים קשים כאלה? כיצד נגאל מהם? על כך מסופר, בשינויים קלים, בכמה מקורות: התלמוד הבבלי (בבא מציעא פה, ע"א) התלמוד הירושלמי )כלאים, פרק ט, דף לב ע"ב), מדרש בראשית רבה (לג, ג) וילקוט שמעוני (תהלים, רמז תתפח). הנוסח שלהלן מובא בתרגום מארמית לעברית מהתלמוד הבבלי. תוספות מילים לשם הבהרה נרשמו בסוגריים מרובעים:

ייסורים של רבי על-ידי מעשה שגרם הוא עצמו באו, ועל ידי מעשה אחר הלכו. על ידי מעשה באו, מה הוא? עגל אחד שהוליכו אותו לשחיטה, הלך תלה [העגל] ראשו בתוך כנף [בגדו] של רבי ובכה. אמר לו [רבי יהודה הנשיא אמר לעגל]: לֵך, לכך נוצרת [כלומר, נוצרת כדי שבני-אדם יאכלו את בשרך]. אמרו [משמים]: הואיל ואינו מרחם - שיבואו עליו ייסורים.

ועל ידי מעשה [אחר] הלכו [ייסוריו] - יום אחד הייתה שפחתו של רבי מטאטאה את הבית, היו מונחים שם בני חולדה [= גורים של חולדה] והייתה מטאטאה אותם. אמר לה: הניחי להם, [הרי] כתוב: "ורחמיו על כל מעשיו" (תה' קמה, 9). אמרו [משמים]: הואיל ומרחם - נרחם עליו.
(בבלי בבא מציעא פ"ה, ע"א)

בשני חלקי הסיפור מסופר על מפגש בין רבי יהודה הנשיא ובין בעל/י-חיים. במפגש הראשון חטא רבי, ולכן נענש בייסורים, ואילו במפגש השני תיקן את חטאו, ולכן נרפא מייסוריו. העונש והחטא הם על דרך מידה כנגד מידה: משום שלא ריחם רבי על העגל - לא ריחמו עליו משמיים, וגזרו עליו ייסורים; משום שריחם, שנים רבות לאחר מכן, על בני חולדה, ריחמו עליו משמיים, ופסקו ייסוריו.

המסר של הסיפור כולו מבוטא על-ידי רבי, המזכיר לעוזרת, לעצמו ולנו את הפסוק הנפלא מתהלים: "ורחמיו על כל מעשיו". רבי, שבעבר לא ריחם על העגל, מבקש ומסוגל כעת להידמות לקב"ה, ולרחם על כל מעשי ה', כולל בני חולדה מזיקים .התנהגות זו הולמת את הוראת המדרש וציפיותיו מכל אחד ואחת מאתנו: "נקרא המקום [=הקב"ה] רחום, אף אתה הֱיֵה רחום, הקדוש ברוך הוא נקרא חנון, אף אתה הֱיֵה חנון" (ספרי דברים, פסקה מט, ד"ה "ללכת בכל", ובדומה לכך במכילתא דרבי ישמעאל, בשלח ג, ד"ה "זה אלי)".

http://www.planetnana.co.il