חולדה (המאה ה-7 לפני הספירה), נביאה בראשית תקופת מלכות יאשיהו מלך יהודה (מלכים ב', פרק כ"ב, י"ד), אשת שלום בן תקוה, "שומר הבגדים" של המלך שגר בירושלים. אחת מארבע הנשים במקרא הנושאות את התואר נביאה. את רוב נבואותיה עיבדו עורכיו של ספר מלכים. 

עם מציאת ספר התורה בבית ה', בשנה השמונה עשרה למלכותו של יאשיהו, פנו אליה שליחי המלך כדי לשמוע מפיה את דבר ה' (שם, י"ד ואילך; דברי הימים ב', פרק ל"ד, כ"ב-כ"ח). נבואת הפורענות שלה עוררו את יאשיהו לטהר את הארץ מכל העבודה הזרה, וחולדה הודיע לו כי האסון הקרב ובא אל העם יגיע רק לאחר מותו (שם טו-כ). בתלמוד נאמר (מגילה, יד ב) כי חולדה היתה קרובת משפחתוח של ירמיה, הנביא העיקרי של התקופה, ולא ברור מדוע פנו שליחי המלך דווקא אליה ולא לירמיה. 

מחלוקת התעוררה בנוגע למיקומו של קברה בירושלים. על פי המסורת מצוי הקבר בהר הזיתים, אולם יש הסוברים כי מיקומו בעיר העתיקה, בסמוך להר הבית (שערי חולדה בכניסה להר הבית נושאים את שמה).

 אנציקלופדיית ynet